תשלום דמי הסכמה במכירת נחלה חקלאית

תשלום דמי הסכמה במכירת נחלה חקלאית

כאשר מבוצעת עסקה למכירת נחלה חקלאית רשות מקרקעי ישראל גובה תשלום המכונה דמי הסכמה.

גובה התשלום הינו בהתאם לנוסחה קבועה שנקבעה בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס'   534 (שיעור חלקו של המינהל בעליית ערך הקרקע).

ברב המקרים דמי ההסכמה הינם בגובה 1/3 מההפרש בין התמורה ( מחיר המכירה) לבין ה"מחיר היסודי".

המחיר היסודי מתקבל מצירוף מרכיבי הנחלה : שווי המחוברים (הבתים הבנויים בנחלה ומבני המשק),2 דונם חצר ללא מחוברים, ושטחי העיבוד לפי השימוש .

שווי מרכיבי הנחלה (למעט שווי המחוברים) הינו בהתאם לטבלת ערכים קבועה ולרשימה סגורה אותה קבע המינהל בתוספת הראשונה להחלטה 534. לא ניתן להוכיח על ידי שומה פרטנית כי שווים אחר. לדוגמא בעד דונם הדרים , נשירים וזיתים מעל 5 שנים מביא המינהל בחשבון שווי של 14,500 ₪ .

לכן, במרבית המקרים ניתן להשיג רק על שווי המחוברים.

הליך ההשגה הינו בהתאם לנוהל 12.02 והחלטה מס' 1185 שפורסמו ע"י רשות מקרקעי ישראל . בשלב הראשון ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בשומה תוך 30 יום מקבלת השומה. בקשה זו נידונה בפני השמאי המחוזי.

על החלטת השמאי המחוזי ניתן להשיג , תוך 30 יום, בפני ועדת ההשגות שהינה גוף שהוקם במטרה ליצור הפרדה בין הגוף שעורך את השומה לבין הגוף שדן בהשגות עליהן.

להלן מספר החלטות בנושא גובה דמי ההסכמה:

בהחלטת ועדת השגות בעניין נחלה 8 במושב יוגב טען המשיג כי שווי המכירה משקף מכירה כפויה ומאולצת ויש להביא שווי זה בתחשיב גובה דמי ההסכמה. ועדת ההשגות קבעה כי יש לבחון את שווי הנחלה על פי שווי שוק ללא התחשבות בקיומו של האילוץ במכירתה.

בהחלטת ועדת השגות בעניין משק מס' 5 במושב בת שלמה טענו המשיגים כי שווי רכיבי הנחלה נקבעים על ידי החלטה מינהלית ולא על פי הערכת שמאי מקרקעין. ועדת ההשגות קבעה כי אין מתפקידה לדון בטענות מסוג זה וכי הזכות של המינהל נבדקה על ידי בתי המשפט שקבעו כי הוא רשאי לעשות זאת.

בפס"ד  בית המשפט העליון ע"א /229/10 ע"א/9610 שילר ואחרים נ' מינהל מקרקעי ישראל  טענו המערערים כי רשימת רכיבי הנחלה צריכה להיות רשימה פתוחה וכי יש לשום את ערכם הריאלי של הרכיבים. בית המשפט לא קיבל את עמדתם.